בקצרה – לרוב אפשר לשקול שתל גם אצל מבוגרים, מעשנים ומי שחולים בסוכרת, אבל כל אחד מהמצבים האלה משנה את רמת הסיכון או את ההכנה שנדרשת. אין רשימה סגורה של מי מתאים. ההחלטה מתקבלת אחרי בדיקה של ההיסטוריה הרפואית, מצב החניכיים ומצב העצם.
ההחלטה על שתל נשענת על שלושה דברים: ההיסטוריה הרפואית שלכם, מצב השיניים והחניכיים, ומצב העצם שאליה ייכנס השתל. הרופא שואל על מחלות כרוניות, על תרופות קבועות, על עישון ועל טיפולים קודמים באזור, ואחר כך בודק את הפה עצמו.
את העצם אי אפשר לראות בעין, ולכן בודקים אותה בצילום תלת-ממדי של הלסת (CBCT). הצילום מראה כמה עצם יש, מה העובי והגובה שלה ואיפה עוברים עצבים, ולפיו מתברר אם יש מקום לשתל ובאיזה מיקום. על התכנון הדיגיטלי והמדריך המודפס שנבנים לפי הצילום אפשר לקרוא בדף על השתלה מונחית מחשב.
ברוב המצבים שבדף הזה השאלה היא כמה גדול הסיכון ומה צריך לסדר קודם: טיפול בחניכיים, איזון של מחלה, תיאום עם רופא אחר או המתנה. יוצא מן הכלל אחד הוא טיפול אונקולוגי בתרופות לעצם, שמתואר בהמשך. בסוף הבדיקה מקבלים בדרך כלל אחת משלוש תשובות: אפשר להתקדם כבר עכשיו, אפשר להתקדם אחרי הכנה, או שפתרון אחר מתאים יותר. ההשוואה בין שתל לגשר מופיעה בשתלים דנטליים מול גשר בשיניים.
ארגון ה-ITI לרפואת שתלים קבע בהנחיות מ-2008 שהיסטוריה של מחלת חניכיים שטופלה אינה מונעת השתלה. באותן הנחיות נכתב שהסיכון לכישלון השתל ולדלקת סביבו גבוה יותר, ולכן נדרשים ביקורות קבועות ותחזוקה מותאמת אישית. גם בית החולים NHS Leeds בבריטניה מונה היסטוריה של מחלת חניכיים בין הגורמים שמעלים את הסיכון לכישלון מאוחר של שתל.
חניכיים בריאות הן תנאי לשתל יציב. בדרך כלל מטפלים בדלקת חניכיים פעילה ובעששת לפני הניתוח. על הקשר בין מצב החניכיים לטיפולים אחרים בפה אפשר לקרוא בפוסט על בריאות החניכיים.
אם עברתם טיפול בחניכיים, כדאי לתכנן מראש גם את התקופה שאחרי ההשתלה. מה כוללות הביקורות ואיך מזהים דלקת סביב שתל מפורט בדף על כתר על שתל.
אם אתם מעשנים, אפשר להיבדק לשתל, אבל הסיכון לתוצאה פחות טובה גבוה יותר. ה-ITI מציין שיש עדות חזקה לכך שעישון הוא גורם סיכון בשתלים, ובאותו מסמך נכתב במפורש שהוא אינו מונע השתלה. הרופא צריך להסביר למעשנים ששיעורי ההצלחה והשרידות של השתלים נמוכים יותר, כלומר שפחות שתלים נשארים במקומם לאורך זמן. איגוד רופאי השיניים האמריקאי (ADA) מוסיף שטבק מאט את ההחלמה אחרי ניתוח. מה משפיע על הקליטה בימים הראשונים מופיע בפוסט על השבועיים הראשונים אחרי ההשתלה.
אם יש לכם סוכרת, מה שחשוב הוא האיזון. סוכרת מאוזנת אינה בהכרח מניעה, וסוכרת לא מאוזנת מעלה סיכון. ה-ITI מציין שאין נתונים התומכים בוויתור על שתל בגלל סוכרת. בהנחיות מ-2018 נכתב שאצל מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 אפשר להגיע לשיעורי שרידות גבוהים של שתלים. מנגד, ה-ADA מציין שמחלה כרונית כמו סוכרת עשויה להפריע להחלמה, ו-NHS Leeds מונה סוכרת לא מאוזנת בין הגורמים לכישלון מאוחר של שתל. מהו איזון מספיק לעניין הזה, מחליטים יחד הרופא שמטפל בסוכרת ורופא השיניים.
תרופות לעצם אינן בהכרח מניעה להשתלה, והתשובה תלויה בסוג התרופה, במינון ובמשך הנטילה. אם אתם נוטלים תרופה לאוסטאופורוזיס, ספרו על שמה, המינון ומשך הנטילה כבר בשיחה הראשונה. לפי ה-ADA (עדכון מאפריל 2023), נראה שטיפול כזה אינו מניעה להשתלה, אם כי עדיין חסרים מחקרי המשך גדולים. ה-ITI מציין מנגד שבמינון גבוה הטיפול מעלה את הסיכון לסיבוכים אחרי ניתוח, ולכן ההשתלה מתואמת עם הרופא שרשם את התרופה.
תרופות מסוג זה ניתנות גם בטיפול אונקולוגי, ובמינון של טיפול כזה התמונה שונה. לפי ה-ADA, בזמן הטיפול השתלה אינה מתאימה, ועדיף להשלים ניתוחים בפה, כמו עקירה או השתלה, לפני שהוא מתחיל. מי שעומד להתחיל טיפול כזה וזקוק לשתל, כדאי לו לפנות לבדיקה מוקדם.
אצל מי שעבר קרינה לאזור הראש והצוואר, הוועידה השישית של ה-ITI מ-2018 קבעה שהקרינה עשויה לפגוע בשרידות השתל. לכן הרופא יבחן את האזור ואת מועד הטיפול לפני שיציע שתל.
תרופות מסוימות, כולל מדללי דם, נבדקות מראש עם הרופא המטפל. את רשימת התרופות כדאי להביא לפגישה, כמפורט בסוף הדף.
גיל לבדו אינו מניעה לשתל. לפי ה-ITI, גיל מתקדם כשלעצמו, גם מגיל 75 ומעלה, אינו מניעה לטיפול בשתלים, וה-ADA מציין שמצב הבריאות משפיע יותר מהגיל. בצד הצעיר, לפי NHS Leeds, משתילים בדרך כלל אחרי שהגדילה הסתיימה, ולכן אצל מתבגרים ממתינים.
אם אתם בהריון, ההחלטה אם לבצע שתל מתקבלת יחד עם רופא הנשים שמלווה אתכם, וניתוח שאינו דחוף נדחה לרוב עד אחרי הלידה.
לפעמים התשובה היא לחכות כמה חודשים. אחרי עקירה, או אחרי בניית עצם, ממתינים לעיתים עד שהאזור מוכן לשתל.
אחרי עקירה העצם באזור נוטה להצטמק עם הזמן, ולכן חוסר עצם הוא אחת הסיבות להכנה לפני שתל, אבל הוא אינו פוסל שתל בהכרח. לפי NHS Leeds, כשאין מספיק עצם אפשר לעיתים לבנות אותה בהשתלת עצם, ולפי בית החולים Guy's and St Thomas' בבריטניה לא כל מטופל זקוק לכך. בבדיקה מתברר אם יש מספיק עצם ואם צריך להכין אותה. על ההכנה, על זמני ההמתנה ועל המקרים הקשים יותר אפשר לקרוא בפוסט חוסר עצם בלסת: מה עושים לפני שאפשר לשתול.
Smile Care היא מרפאת שיניים בהברזל 11, רמת החייל, תל אביב-יפו. ד״ר מג'ד אבו רקיה וד״ר מרסיל רקייה, רופאי שיניים, עומדים בראש המרפאה, וד״ר מג'ד אבו רקיה מתמקד בשיקום הפה ובשתלים.
אפשר להתחיל בשיחת טלפון ללא עלות, ואחריה פגישה במרפאה שכוללת סריקה תלת-ממדית. הגישה השמרנית של המרפאה היא ״לשמור כשאפשר, לטפל כשצריך, ולשפר רק כשזה באמת נכון״. כשיש ספק אם שן ניתנת להצלה, כדאי לבחון זאת לפני ההחלטה על שתל, ועל ההבדל בין טיפול שורש חוזר לעקירה ושתל אפשר לקרוא בפוסט טיפול שורש חוזר מול עקירה ושתל.
כדי שהפגישה תהיה יעילה, כדאי להגיע עם כמה דברים מוכנים:
להמשך קריאה: שתלים דנטליים: המדריך המלא.
אין פסילה גורפת לפי גיל או לפי מחלה אחת. המצבים שמשנים את התוכנית בדרך כלל הם טיפול אונקולוגי בתרופות לעצם, דלקת חניכיים פעילה שלא טופלה ועצם שאינה מספיקה, ובכל אחד מהם בודקים מה אפשר להסדיר קודם ואילו חלופות קיימות.
כן, אפשר להיבדק בשני המצבים, וכדאי להגיע מוכנים. אם אתם מעשנים, ציינו כמה סיגריות ביום. אם יש לכם סוכרת, הביאו סיכום עדכני מהרופא שמטפל בה, כולל תוצאות בדיקות הדם האחרונות. הרופא עשוי להציע להפחית או להפסיק עישון לפני ההשתלה ובמהלך ההחלמה, כי טבק מאט החלמה.
תרופות לעצם ומדללי דם הם שני עניינים שונים, ובשניהם הפרטים קובעים. כדאי לדעת מה שם התרופה, מה המינון ומתי התחלתם, ולבקש סיכום מהרופא שרשם אותה. שינוי במינון או הפסקה של תרופה לפני ניתוח מתואמים עם הרופא שרשם אותה.
לרוב אפשר, אבל ככל שעובר זמן מהעקירה העצם באזור מצטמקת, ולכן ייתכן שצריך להכין אותה. הצילום התלת-ממדי (CBCT) מראה מה נשאר, ועל פיו מחליטים אם אפשר לשתול מיד או אחרי בניית עצם.
ההחלטה משותפת לרופא השיניים ולרופא הנשים, ולכן עדכנו את שניהם. לפי ה-ADA, טיפול שיניים אבחוני וצילומי רנטגן מקובלים בכל שלב של ההריון, אבל ההנחיה הזו אינה עוסקת בניתוח שתל. אם נקבע ניתוח ואתם מגלים שאתם בהריון, דווחו על כך לפני כל צילום או טיפול.
לרוב כן, כי בלי תמונה של העצם קשה לתכנן את מיקום השתל. שאלות על הקרינה כדאי לשאול את הרופא לפני הצילום. אם הפגישה במרפאה כוללת סריקה תלת-ממדית, שאלו אם היא מספיקה לבדיקת העצם או שנדרש גם צילום CBCT.
בקשו מהרופא תשובה לשלושה דברים: אם יש מקום לשתל, מה צריך להסדיר קודם ובאיזה סדר, ואילו חלופות קיימות, למשל גשר. אפשר לקבל את התשובות כבר בפגישה הראשונה, לפני שמתחייבים לתוכנית.