בקצרה – כתר על שתל הוא השן הנראית בפה, והוא מתחבר לשתל דרך חלק ביניים שנקרא אבאטמנט. הוא יכול להיות מוברג או מודבק, ובתקופת הקליטה אפשר לעיתים לקבל שן זמנית. אחרי ההרכבה הכתר והחניכיים סביבו זקוקים לניקוי ולביקורות קבועות, כי דלקת סביב השתל היא תופעה שכיחה, ובדיקות סדירות מאפשרות לגלות אותה מוקדם.
בין השתל, שנמצא בתוך העצם, לבין הכתר שנראה בפה, יש חלק מחבר שנקרא אבאטמנט. אפשר לחשוב עליו כעל הבסיס שהכתר יושב עליו: הוא מתחבר לשתל מצד אחד ונושא את הכתר מהצד השני.
הדרך מההשתלה ועד הכתר הסופי עוברת בכמה שלבים, וזה סדרם הכללי:
את הזמנים של כל שלב מפרט הפוסט על משך תהליך השתלת שיניים. התהליך משתנה מאדם לאדם: כשבונים עצם או מרכיבים שן זמנית, חלק מהשלבים נוספים או משתנים.
בתקופת הקליטה אפשר לעיתים לקבל שן זמנית, אבל לא בכל מקרה. לפי איגוד רופאי השיניים האמריקאי (ADA), הרופא עשוי לתת כתר, גשר או תותבת זמניים כדי שתוכלו לאכול ולדבר. יש מטופלים שצריכים לחכות כמה חודשים עד שהשתל נקלט לגמרי, לפני שמחברים להם שיניים חלופיות.
אם שן זמנית אפשרית, תלוי במקום בפה, במצב העצם ובעד כמה השתל יציב בעצם. הרופא בוחן את כל אלה בכל מקרה לגופו. לכן אין תשובה כללית לשאלה אם תצאו מהמרפאה עם שן, וכדאי לשאול על כך כבר בפגישה הראשונה. אם נשקלת השתלה בסמוך לעקירה, ההבדלים מפורטים בפוסט על השתלה מיידית מול מושהית.
על הימים הראשונים אחרי הניתוח אפשר לקרוא בפוסט על השבועיים הראשונים אחרי ההשתלה, שמתאר גם מה משפיע על הקליטה, כמו עישון וסוכרת לא מאוזנת.
לפי NHS Leeds, כתר שמחליף שן בודדת וגשר שמחליף כמה שיניים יכולים להיות מוברגים או מודבקים. בכתר מוברג, בורג מחבר את הכתר לשתל או לאבאטמנט. בכתר מודבק, הכתר מקובע לאבאטמנט בחומר הדבקה.
אין שיטה אחת שמתאימה לכולם. הבחירה נעשית לפי מיקום השתל ועומקו, האסתטיקה והיכולת לפרק. היכולת לפרק פירושה שאפשר לפתוח את הכתר מחדש כדי לגשת לחלק שמתחתיו או להחליף אותו, וזה שיקול שמשפיע על הבחירה כבר בשלב התכנון.
מי ששואל איזו שיטה עדיפה יקבל בדרך כלל תשובה שתלויה בשן ובפה. כדאי לשאול את הרופא אם הכתר שלכם ניתן לפירוק ולמה נבחרה השיטה הזו במקרה שלכם.
המרפאה עובדת עם E.max וזירקוניה בכתרים ובשיקומים, שני חומרים קרמיים. ההבדל ביניהם מוסבר בפוסט כתרי זירקוניה או כתרי אימקס, והבחירה נעשית לפי מיקום השן, הנשיכה ומצב הפה.
הפוסט על שתלי זירקוניה מול שתלי טיטניום עוסק בחומר של גוף השתל, החלק שנמצא בתוך העצם. את חומר הכתר, החלק שנראה, בוחרים בנפרד, ולכן אין להסיק מסוג השתל על סוג הכתר. כדאי לשאול איזה חומר נבחר לכתר ולמה הוא מתאים לשן ולנשיכה שלכם.
דלקת סביב שתל, בשמה המקצועי פריאימפלנטיטיס, היא לפי ההגדרה של ה-ADA זיהום שמתפתח סביב שתל ועלול לגרום לאובדן עצם. איגוד רופאי החניכיים האירופי (EFP) מתאר את התופעה כשכיחה, ובהנחיות שפרסם ב-2023 הוא קובע שמניעה מתחילה כבר כשמתכננים את השתלים.
אחרי שהשתל מתחיל לתפקד, לפי ה-EFP נדרשת תוכנית תחזוקה עם בדיקות תקופתיות של הרקמה סביב השתל, ואם מתגלה דלקת, מטפלים בה. לפי NHS Leeds, גורמים שמעלים את הסיכון לכישלון מאוחר של שתל הם עישון, היסטוריה של מחלת חניכיים, סוכרת לא מאוזנת ותרופות מסוימות לעצם, כמו ביספוספונטים. מי שאחד הגורמים האלה קיים אצלו יכול לקרוא עוד בדף על מי מתאים לשתל דנטלי.
הנחיות סקוטיות לרפואת שיניים (SDCEP) מדגישות טיפול תחזוקה ייעודי לשתלים, שנועד להקטין את הסיכון לדלקת. לפי אותן הנחיות, תדירות הביקורות נקבעת לפי מצב החניכיים והרקמה סביב השתל, ולא לפי לוח זמנים אחד לכולם. ההנחיות ממליצות על צילום רנטגן של אזור השתל בעת חיבור הכתר ועוד אחד כעבור שנה, כבסיס להשוואה. בהמשך אין צורך בצילומים שגרתיים, כל עוד אין סימנים לדלקת. לכן כדאי לוודא שנעשה צילום בסיס בעת ההרכבה, כדי שיהיה עם מה להשוות בעוד שנה.
בבית, כדאי לנקות מדי יום גם את האזור שבו הכתר פוגש את החניכיים, בכלים שהרופא ימליץ עליהם לפי צורת הכתר. אם לא ברור לכם איך משתמשים בכלי הניקוי, אפשר להביא אותם לביקורת ולבקש הדגמה.
Smile Care היא מרפאת שיניים בהברזל 11, רמת החייל, תל אביב-יפו. בשיקום הפה ובשתלים מתמקד ד״ר מג'ד אבו רקיה, שעומד בראש המרפאה יחד עם ד״ר מרסיל רקייה. בבניין יש מעלית וגישה לכיסאות גלגלים, חניון הנחושת צמוד אליו, ובמרפאה מדברים עברית, ערבית, אנגלית ורוסית.
הגישה השמרנית של המרפאה היא ״לשמור כשאפשר, לטפל כשצריך, ולשפר רק כשזה באמת נכון״. אם יש לכם שתל שממתין לכתר, או שאתם בתחילת הדרך, אפשר להתחיל בשיחת טלפון ללא עלות, ואחריה פגישה במרפאה שכוללת סריקה תלת-ממדית. מי שכבר יש לו כתר על שתל ורוצה בדיקה יכול להתחיל באותה שיחה.
להמשך קריאה: שתלים דנטליים: המדריך המלא.
בדרך כלל כמה חודשים, ולעיתים יותר, למשל בלסת העליונה או כשנדרשה בניית עצם. כדאי לבקש מהרופא הערכה לפי המקרה שלכם אחרי שרואים את הצילום והתכנון. לוח הזמנים המלא, שלב אחר שלב, מופיע במאמר על משך ההשתלה.
יש מטופלים שמקבלים את השתל ואת השיניים החלופיות באותו ביקור, כך לפי ה-ADA, אבל זה תלוי במקום בפה ובמצב העצם. כשנדרשת בניית עצם, לרוב ממתינים עד שהאזור מוכן, ולכן האפשרות הזו אינה מתאימה לכל מקרה.
לעיתים כן, כשהכתר ניתן לפירוק. אפשר לפתוח אותו ולהחליף אותו, או להחליף את החלק שמתחתיו, מבלי לפגוע בשתל שבעצם.
לא בהכרח. את חומר השתל ואת חומר הכתר בוחרים בנפרד, כפי שמוסבר בסעיף על החומר של כתר על שתל.
דימום או נפיחות בחניכיים סביב השתל הם סיבה לקבוע בדיקה כבר עכשיו. דלקת שמתקדמת עלולה לפגוע בעצם התומכת בשתל, ולפי ה-EFP כשהיא מתגלה מטפלים בה, ולכן אין טעם להמתין שהסימנים יחלפו.
כן. המרכז הרפואי Guy's and St Thomas' מציין שחלקים בשתל עלולים להשתחרר או להישחק עם הזמן. כתר שזז או מרגיש רופף צריך להיבדק מהר, וביקורות קבועות הן חלק מהטיפול לאורך השנים.
אין תדירות אחת לכולם. בקשו מהרופא, בסוף ההרכבה, לקבוע איתכם מתי תחזרו לביקורת הראשונה ומה מועד הבדיקה הבאה. אם עברתם טיפול במחלת חניכיים, ארגון ה-ITI, ארגון בינלאומי לרפואת שתלים, מציין שנדרשת תחזוקה מותאמת אישית ומעקב קבוע.