עמ;לק – היקף שיקום נקבע לפי מצב הסגר והשחיקה הכללית, ולא לפי מספר השיניים החסרות. שני מטופלים שחסרות להם אותן שיניים בדיוק יכולים לקבל תוכנית חלקית ותוכנית מלאה, מפני שאצל אחד גובה הנשיכה נשמר ואצל השני הוא ירד. בעמוד הזה נסביר מה בדיוק נבדק לפני שנקבע ההיקף, למה שיקום חלקי על סגר שקרס נכשל, ולמה אותו מטופל מקבל לעיתים הצעות שונות מאוד בשתי מרפאות.

עיקרי הדברים

  • הפרמטר המכריע בקביעת היקף השיקום הוא גובה הנשיכה, כלומר המרחק בין הלסתות בסגירה מלאה, ולא מספר השיניים החסרות.
  • שיקום חלקי מתאים כשהשיניים הנותרות שומרות על גובה הנשיכה התקין ואינן שחוקות באופן משמעותי.
  • שיקום מלא נדרש כשגובה הנשיכה ירד, כי אז אין נקודת ייחוס קיימת ואת הגובה צריך לבנות מחדש בשתי הלסתות.
  • כשהחניכיים אינן יציבות, הטיפול הפריודונטלי קודם לכל החלטה שיקומית, כי שיקום שנבנה על בסיס לא יציב מתרופף.
  • בשיקום מלא יש כמעט תמיד שלב זמני שנועד לבדוק את הגובה החדש בתפקוד לפני שהוא מקובע בעבודה סופית.

גובה הנשיכה הוא הפרמטר שקובע את ההיקף

מה שמכריע בין שיקום חלקי לשיקום מלא הוא גובה הנשיכה, כלומר המרחק בין הלסתות כשהן סגורות במלואן. כל עוד הגובה הזה נשמר, אפשר לשקם אזור מסוים ולהתאים אותו למה שקיים. כשהוא ירד, אין למה להתאים.

הגובה נשמר על ידי נקודות המגע בין השיניים העליונות והתחתונות. כששיניים נעקרות ולא מוחלפות, או כששחיקה מקצרת אותן לאורך שנים, נקודות המגע האלה נעלמות והלסתות נסגרות יותר. התהליך איטי, ולכן הוא כמעט אינו מורגש.

מכאן נובעת מסקנה שמפתיעה מטופלים: אדם שחסרות לו שש שיניים אחוריות אבל גובה הנשיכה שלו נשמר על ידי השיניים הקדמיות עשוי להיות מועמד לשיקום חלקי. אדם שחסרות לו שתי שיניים בלבד, אבל כל שיניו שחוקות והגובה ירד, עשוי לדרוש שיקום מלא.

הבדיקה של גובה הנשיכה נעשית קלינית, בשילוב עם צילומים ולעיתים עם מודלים של הלסתות. את הפרשנות של המצב מבצע הרופא המטפל, ואי אפשר להעריך אותה מצילום בודד או מתיאור מילולי.

שיקום חלקי מתאים כשהשיניים הנותרות יציבות ובגובה תקין

שיקום חלקי מטפל באזור מוגדר ומשאיר את שאר הפה כפי שהוא. הוא הבחירה הנכונה כשהשיניים הנותרות שומרות על גובה הנשיכה, אינן שחוקות באופן משמעותי, ומצב החניכיים סביבן יציב.

היתרון שלו אינו רק בעלות. שיקום חלקי משמר שיניים טבעיות שלא נגעו בהן, ושן טבעית בריאה עדיפה על כל תחליף. ככל שנשמרות יותר שיניים כאלה, כך יש יותר נקודות ייחוס טבעיות שמייצבות את התוצאה.

הסיכון בשיקום חלקי מתעורר כשהוא נעשה בתוך פה שמצבו הכללי אינו יציב. אזור שמשוקם היטב בפה שממשיך לשחוק ימשיך לעמוד בעוד הסביבה שסביבו משתנה, וכעבור שנים ייצור מצב שבו נקודות המגע אינן מתאימות זו לזו. זו אחת הסיבות שבדיקה של הפה כולו קודמת לטיפול באזור בודד.

שיקום מלא בונה את גובה הנשיכה מחדש בשתי הלסתות

שיקום מלא נדרש כשגובה הנשיכה ירד ואין נקודת ייחוס קיימת שאפשר להתאים אליה. במצב כזה הגובה נקבע מחדש, ולכן הטיפול נוגע בשתי הלסתות ולא באזור אחד.

הקביעה של הגובה החדש היא החלק המקצועי המשמעותי בטיפול. הוא צריך להיות גבוה מספיק כדי להחזיר תפקוד ומראה, ולא גבוה מדי, מפני שגובה מוגזם מייצר לחץ על השרירים ועל מפרק הלסת ומורגש כאי נוחות מתמשכת.

לכן בשיקום מלא יש כמעט תמיד שלב זמני. הגובה החדש נבנה בעבודה זמנית, המטופל מתפקד איתה בפועל, אוכל ומדבר, ורק כשהיא מוכיחה את עצמה היא מתורגמת לעבודה סופית. השלב הזמני אינו עיכוב בתהליך אלא הבדיקה המשמעותית ביותר שבו.

ההרכב של השיקום עצמו משתנה. הוא יכול לשלב שתלים דנטליים, כתרים על שיניים קיימות וגשרים, בהתאם לאיזה שיניים אפשר לשמור ואיזה לא. האפשרויות לשיקום הפה אחרי אובדן שיניים מרובות מרחיבות על ההרכבים האלה.

מצב החניכיים קודם לכל החלטה על היקף

לפני שנקבע היקף כלשהו, נבדק מצב החניכיים והעצם. שיקום שנבנה על בסיס לא יציב מתרופף, ולכן טיפול פריודונטלי מקדים אינו שלב אופציונלי.

הסיבה מבנית. כתר, גשר או שתל מעבירים כוחות לעצם שסביבם. כשהעצם נסוגה בגלל דלקת חניכיים פעילה, הכוחות האלה מאיצים את הנסיגה. התוצאה היא עבודה שנראית טובה בהתחלה ומאבדת יציבות בתוך שנים.

מבחינת לוח זמנים, זה מוסיף שלב בתחילת התהליך. מבחינת התוצאה, זה מה שקובע אם השיקום יחזיק. בריאות החניכיים היא הבסיס שכל עבודה שיקומית יושבת עליו.

הפער בין תוכניות טיפול נובע מהיקף ולא ממחיר

מטופלים שמקבלים שתי הצעות שונות מאוד באותו מקרה מניחים לעיתים שההבדל הוא מחיר. בפועל הוא כמעט תמיד היקף: תוכנית אחת מתייחסת לאזור, והשנייה מתייחסת לסגר.

שתי התוכניות יכולות להיות מקצועיות. הצעה שמטפלת רק בשן החסרה עונה על הבעיה שהמטופל הגיע איתה. הצעה שמתייחסת גם לשחיקה ולגובה הנשיכה עונה על מה שיביא אותו לפגישה הבאה בעוד חמש שנים. ההבדל הוא בשאלה שכל אחת מהן בחרה לענות עליה.

הדרך המעשית לבחון הצעה היא לשאול מה נבדק לפני שהיא נכתבה. האם נבדק גובה הנשיכה. האם נבחנה שחיקה בשיניים שאינן חלק מהטיפול המוצע. האם נבדק מצב החניכיים. הצעה שנשענת על בדיקה כזאת תוכל להסביר את ההיקף שלה, ובכל מקרה ההשוואה בין תוכניות צריכה להיעשות מול הרופא המטפל ולא על בסיס מסמכים בלבד.

מרפאת Smile Care ושיקום הפה בהיקף שנקבע לפי בדיקה

מרפאת Smile Care בתל אביב קובעת היקף שיקום לאחר בדיקה שכוללת את גובה הנשיכה, את מצב השחיקה בכל השיניים ואת מצב החניכיים והעצם, ולא לפי מספר השיניים שחסרות. במקרים שבהם הבדיקה מראה שגובה הנשיכה נשמר, ההמלצה תהיה שיקום חלקי גם כשהמטופל הגיע מוכן לטיפול נרחב.

למי שקיבל הצעות שונות ומתקשה להשוות ביניהן, בדיקה שמסבירה מה נמצא ומה ההיקף נובע ממנו נותנת בסיס להחלטה. השאלה אינה איזו הצעה זולה יותר אלא על איזו שאלה כל אחת מהן עונה.

לקביעת בדיקה ותכנון שיקום, אפשר ליצור קשר עם המרפאה.

שאלות נפוצות: שיקום פה מלא מול שיקום חלקי: איך נקבע היקף הטיפול

מה קובע אם אני צריך שיקום מלא או חלקי?

הפרמטר המכריע הוא גובה הנשיכה, כלומר המרחק בין הלסתות בסגירה מלאה. כל עוד הגובה נשמר על ידי נקודות המגע בין השיניים, אפשר לשקם אזור מוגדר ולהתאים אותו לקיים. כשהגובה ירד בעקבות עקירות שלא הוחלפו או שחיקה ממושכת, אין נקודת ייחוס להתאים אליה והגובה צריך להיבנות מחדש בשתי הלסתות. מספר השיניים החסרות עצמו אינו הפרמטר המכריע.

חסרות לי שש שיניים. האם זה אומר אוטומטית שיקום מלא?

לא. אדם שחסרות לו שיניים אחוריות אך גובה הנשיכה שלו נשמר על ידי השיניים הקדמיות עשוי להיות מועמד לשיקום חלקי. במקביל, אדם שחסרות לו שתי שיניים בלבד אך כל שיניו שחוקות והגובה ירד עשוי לדרוש שיקום מלא. ההחלטה נקבעת בבדיקה קלינית שבוחנת את הסגר ואת השחיקה בכל השיניים, ולא לפי מספר.

מה הסיכון בשיקום חלקי אם בהמשך יתברר שנדרש יותר?

הסיכון העיקרי הוא שאזור משוקם היטב נמצא בתוך פה שממשיך לשחוק. האזור המשוקם יעמוד בעוד הסביבה שסביבו משתנה, וכעבור שנים ייווצר מצב שבו נקודות המגע בין הלסתות אינן מתאימות זו לזו. זו הסיבה שבדיקה של הפה כולו קודמת לטיפול באזור בודד, גם כשהטיפול שיבוצע בסופו של דבר הוא חלקי.

למה בשיקום מלא יש שלב זמני והאם אפשר לדלג עליו?

בשיקום מלא גובה הנשיכה נקבע מחדש, והוא צריך להיות גבוה מספיק כדי להחזיר תפקוד ולא גבוה מדי, מפני שגובה מוגזם מייצר לחץ על השרירים ועל מפרק הלסת. השלב הזמני הוא מה שמאפשר לבדוק את הגובה החדש בתפקוד אמיתי, באכילה ובדיבור, לפני שהוא מקובע בעבודה סופית. הוא אינו עיכוב בתהליך אלא הבדיקה המשמעותית ביותר שבו.

למה קיבלתי שתי הצעות שונות מאוד לאותו מקרה?

ההבדל הוא כמעט תמיד היקף ולא מחיר. תוכנית אחת מתייחסת לאזור שהמטופל הגיע בגללו, והשנייה מתייחסת גם לגובה הנשיכה ולשחיקה בשיניים שאינן חלק מהתלונה. שתיהן יכולות להיות מקצועיות, מפני שכל אחת עונה על שאלה אחרת. הדרך המעשית לבחון הצעה היא לשאול מה נבדק לפני שנכתבה, ובפרט אם נבדקו גובה הנשיכה, השחיקה הכללית ומצב החניכיים.

האם אפשר להתחיל שיקום כשיש לי דלקת חניכיים?

הטיפול בחניכיים קודם להחלטה השיקומית. כתרים, גשרים ושתלים מעבירים כוחות לעצם שסביבם, וכשקיימת דלקת חניכיים פעילה שגורמת לנסיגת עצם, הכוחות האלה מאיצים את הנסיגה. התוצאה היא עבודה שנראית טובה בתחילה ומאבדת יציבות בתוך שנים. מבחינת לוח זמנים זה מוסיף שלב בתחילת התהליך, ומבחינת התוצאה זה מה שקובע אם השיקום יחזיק.

כמה זמן לוקח לקבל תשובה על ההיקף שנדרש לי?

ההיקף נקבע לאחר בדיקה קלינית שכוללת בחינה של גובה הנשיכה, מצב השחיקה בכל השיניים, מצב החניכיים והעצם, וצילומים. בחלק מהמקרים נדרשים גם מודלים של הלסתות כדי לבחון את הסגר מחוץ לפה. זהו תהליך של פגישה או שתיים ולא של החלטה מיידית בכיסא, מפני שקביעת היקף לפני שכל אלה נבדקו היא מה שמייצר תוכניות שאינן מחזיקות.



המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בנושא רפואת שיניים ואינו מהווה תחליף לבדיקה, לאבחון או להמלצה של רופא או רופאת שיניים המטפלים בכם. התאמת טיפול, היקפו ולוחות הזמנים שלו נקבעים אך ורק בבדיקה קלינית פרטנית הכוללת צילומים ובחינה של מצב השיניים, החניכיים והסגר. אין להסתמך על תכנים אלה לצורך קבלת החלטה טיפולית ללא בדיקה במרפאה.

קביעת פגישה

כדי לקבל טיפול מדויק ומקצועי שמתאים בדיוק למצב שלך,
השאר פרטים ונחזור אליך לתיאום פגישה.